#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי&#x27; בטור שמאריך בנוסח הבדלה ופיוטים [וכתב שישתה כמלא לוגמיו, והביא מח&#x27; אם יתן לבני ביתו], והביא לשטוף הכוס של ברכה במים וישתה המים לפי ששיירי מצוה מעכבין הפורענות, ומה שנשאר מן המים יטיל על ידיו ויעביר על עיניו {וש&quot;מ דמותר לרחוץ בשיירי שתייה ודלא כחופת אליהו רבה (פ&quot;ו סי&#x27; ד&#x27;), וי&quot;ל דאם היתה כוונתו לשתות ולרחוץ לא נחשב כשיירי שתייה א&quot;נ שאני הבדלה כמו שמצינו בכלה רבתי (פ&quot;י) דכל שיורי כוסות מטפשין חוץ משיורי הבדלה (עי&#x27; ספר זכרון מהגרח&quot;ק זצ&quot;ל)}"		סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול ולשתות אחר שקיעה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8f632e9786c160163f1558cfb639e852662bb32f.jpg"">"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים?	"מדינא מותר לשתות מים, אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דנוהגין להחמיר מפני שהוא זמן החזרת הנשמות וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; רצ&quot;א {אמנם, שם מבואר דדוקא מים שבנהרות אבל מים שבבתים מותר} [ונוהגין להחמיר בתה (קובץ הלכות פכ&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;)]"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא התחיל לאכול קודם שקיעה 1) לגבי מצות סעודת שלישית 2) לאכול ולשתות סתם?	"1) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) בודאי צריך להתחיל לאכול סעודת שלישית אפי&#x27; אחר שקיעה, וביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) כיון שהוא דבר מצוה יכול לסמוך על הרז&quot;ה דס&quot;ל דליכא איסור לאכול בזמן הבדלה [ולפי הט&quot;ז מותר אפי&#x27; להרא&quot;ש], ועוד אפשר דספק מצוה דרבנן דוחה ספק איסור דרבנן, ועוד נוהגין העולם להקל [וכל זה מיירי עד צאה&quot;כ דר&quot;ת] {ויש להדגיש דכל זה מיירי בדיעבד אם מותר לו להתחיל לאכול, אבל לגבי העצם חיוב לאכול סעודת שלישית בודאי צריך להשתדל לאכול כביצה קודם שקיעה}, ובסעודת שבע ברכות שאינם מתחילין קודם שקיעה, הביה&quot;ל (ד&quot;ה משתחשך) מלמד זכות שהם סומכים על הרז&quot;ה דמותר להתחיל בזמן הבדלה, וגם סומכים על בין השמשות דר&#x27; יוסי דהוי איסור דרבנן במקום מצוה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דבשעת הדחק יכול להתחיל עד שתחשך, אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;ג הע&#x27; ח&#x27;) הביא סתימת שאר הפוסקים דמשמע שאפי&#x27; למצות סעודת שלישית אינו יכול להתחיל בבין השמשות ולכן פסק דאין להתחיל יותר מכ&#x27; דקות אחר שקיעה שהוא חצי שעה קודם חמשים דקות דר&quot;ת. 2) אם הוא תאב לאכול אין להחמיר עד חצי שעה קודם צאה&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) דיכול לסמוך על שקיעה דר&quot;ת, אבל תוך חצי שעה לצאה&quot;כ אסור להתחיל משום איסור אכילה קודם הבדלה [דחידש הדה&quot;ח דיש איסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם הבדלה] וגם משום איסור אכילה קודם ק&quot;ש ותפילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [ולגבי האיסור מחמת ק&quot;ש ותפילה מהני קריאת השמש אם הוא רגיל להתפלל בציבור (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אבל לא מהני לגבי האיסור אכילה סמוך להבדלה] {ונמצא לכאורה דמי שעדיין לא קיים מצות סעודת שלישית דיש לו היתר להתחיל לאכול קודם צאה&quot;כ דר&quot;ת, מ&quot;מ כיון שהוא תוך חצי שעה לא יאכל יותר משיעור כביצה (ר&quot;י צוקער)}, אכן בקובץ הלכות (שם) מחמיר יותר ממ&quot;ב וס&quot;ל דאין להתחיל כלל אחר שקיעה"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל מעריב מבעוד יום?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דאז אסור לו לאכול עד שיבדיל (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מפקפק עליו דדוקא בקידוש אמרינן שע&quot;י קבלתו נתקדש היום ואסור לאכול עד שיקדש משא&quot;כ בהבדלה אינו חול הוא לשום דבר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)], ופשוט דלאחר שיבדיל מותר לאכול אפי&#x27; מבעוד יום (פמ&quot;ג שם)"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התחיל לאכול ולשתות מבעוד יום האם צריך להפסיק?	"אם התחיל לאכול [דהיינו פת, אבל לא במיני מזונות ופירות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;), וע&quot;ע בקובץ הלכות (פכ&quot;ג הע&#x27; ג&#x27;) דפשוט לו דמיני מזונות נמי מקרי קביעות, וכ&quot;כ האור לציון (ח&quot;ב פכ&quot;ב אות ח&#x27;)], מותר להמשיך לאכול ולשתות אבל אם רק התחיל לשתות אינו יכול להמשיך [אלא צריך להבדיל ואח&quot;כ יכול לחזור לשתייתו (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך) {וצ&quot;ע ממ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ל&quot;ה) דמשמע דאסור להמשיך עד שהבדיל גם בתפילה, עי&#x27; מש&quot;כ שם}]"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהתחיל בהיתר, האם יכול להמשיך אחר צאה&quot;כ?	"הסמ&quot;ג בדעת הרי&quot;ף, הבעל העיטור, ומהרי&quot;ק ס&quot;ל דצריך להפסיק בצאה&quot;כ ויבדיל, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דא&quot;צ להפסיק [וראוי שלא יפסיק שלא יהא נראה כמגרש המלך (רבינו בחיי, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], והכריע הרמ&quot;א דהעיקר כהרא&quot;ש"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כהתחלה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) אפי&#x27; אם רק בירך המוציא נחשב כהתחיל {וכ&quot;ש שא&quot;צ לאכול כזית קודם שקיעה, אמנם נראה להדגיש דזהו לגבי האיסור אכילה בזמן הבדלה וכדומה, אבל לגבי העצם קיום מצות סעודת שלישית יש להקפיד לאכול כביצה קודם שקיעה}"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך להפסיק באמצע סעודת שלישית?	"אם התחיל באיסור צריך להפסיק להבדיל [וכ&quot;ת הרי קיי&quot;ל דהבדלה דרבנן ובדרך כלל א&quot;צ להפסיק למצות דרבנן, כבר תי&#x27; ספר נהר שלום דהיינו לגבי החשש שמא ישכח אז לא חיישינן במצוה דרבנן אבל כאן העצם טעימה אסורה קודם הבדלה ולכן צריך להפסיק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), וע&quot;ע במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רע&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו) דהביא שיטת מג&quot;א דא&quot;צ להפסיק להבדלה], ואם התחיל תוך חצי שעה לצאה&quot;כ צריך להפסיק גם לק&quot;ש ותפילה [ואם הוא רגיל להתפלל בביהכ&quot;נ יכול לסמוך על קריאת שמש {והיינו כשאין לו מנין קבוע, אבל אם יש לו מנין קבוע לא צריך קריאת שמש, וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; רל&quot;ה, ע&quot;ש}], אבל אם התחיל בהיתר א&quot;צ להפסיק בין להבדלה בין לק&quot;ש ולתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; - ד&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מקיל היכא דהתחיל בספק חשיכה דיכול לסמוך על הט&quot;ז וא&quot;צ להפסיק להבדלה ורק לק&quot;ש צריך להפסיק ויקרא ק&quot;ש על השלחן."	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הפסיק להתפלל באמצע סעודת שלישית?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד דצריך להפסיק ולהבדיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דאם רק אמר ברוך המבדיל וכו&#x27; יכול לגמור סעודתו [אכן, הקובץ הלכות (פכ&quot;ג הע&#x27; י&#x27;) תמה על פשיטות דשעה&quot;צ בברוך המבדיל דהרי נוהגין לימנע מלומר רצה אחר שאמר ברוך המבדיל (עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קפ&quot;ח סעי&#x27; י&#x27;) וא&quot;כ חול הוא ויהא אסור להמשיך סעודתו]"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול אם לא יצא ידי כל הברכות של הבדלה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דתלוי בברכת הבדלה, וכן מבואר ממג&quot;א (סי&#x27; רל&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;), ודלא כמשמעות מהרש&quot;א פסחים (ק&quot;ה ע&quot;א) דס&quot;ל דתלוי בברכת הנר [ובאמת דבריו צ&quot;ע דלפי&quot;ז במוצאי יו&quot;ט דאין מברכין על הנר לא יהא בו איסור אכילה] (קובץ הלכות פכ&quot;ג הע&#x27; א&#x27;)"	סימן רצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמרו בואו ונבדיל?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8f632e9786c160163f1558cfb639e852662bb32f.jpg"">"	סימן רצט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מפסיק באמצע הסעודה להבדיל, האם צריך לחזור ולברך בפה&quot;ג?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8f632e9786c160163f1558cfb639e852662bb32f.jpg"">"	סימן רצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מבדיל על שכר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דתלוי על הב&#x27; שיטות אם צריך לברך שהכל, אבל השיג עליו רע&quot;א דאפי&#x27; לדעה ראשונה צריך לברך דעד כאן לא קאמר דא&quot;צ לברך אלא כשכבר בירך בפה&quot;ג אבל כאן שהוא בירך המוציא ועכשיו הוא רוצה להבדיל על שכר אין זה שייך להסעודה ולכו&quot;ע צריך לברך, אמנם למעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) פסק כהמג&quot;א דלפי הדעה ראשונה א&quot;צ לברך שהכל [וה&quot;נ טוב שלא להבדיל על שכר באמצע הסעודה להוציא עצמו מספק ברכות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן רצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת המוציא?	"אע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דיש מח&#x27; אם צריך הוא לחזור ולברך המוציא, מ&quot;מ פשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה א&quot;צ) דא&quot;צ לברך המוציא עוד הפעם לכו&quot;ע"	סימן רצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נמשכה סעודתו עד הלילה, מה יעשה אם 1) יש לו ב&#x27; כוסות 2) אין לו אלא כוס אחד?"	"1) יברך בהמ&quot;ז על כוס אחד, ויבדיל על כוס שני [דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד משום אין עושין מצות חבילות חבילות] 2) יברך בהמ&quot;ז על הכוס ואח&quot;כ יבדיל על אותו כוס [דהיכא דאי אפשר מותר לומר ב&#x27; קדושות על כוס אחד] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן רצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שרק אומר בהמ&quot;ז על הכוס, האם מותר לשתותו קודם הבדלה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמותר לשתותו [מפני שהוא שייך להסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)], אבל חידש המג&quot;א דמי שאינו נזהר בכל השנה לברך על הכוס אסור לשתותו קודם הבדלה, ומיהו כתב החיי&quot;א דאם הוא עדיין בין השמשות מותר לשתותו אפי&#x27; מי שאינו נזהר לברך על הכוס בכל השנה [וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ד) דסמכינן על הט&quot;ז דס&quot;ל דמותר להתחיל לאכול בין השמשות, וגם מצטרפין דעת התוספת שבת דס&quot;ל דלכו&quot;ע יש מצוה מן המובחר לברך בהמ&quot;ז על הכוס ולכן מותר לשתותו אפי&#x27; אם הגיע זמן הבדלה] {אכן, למעשה שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דאין נוהגין לשתותו בין השמשות אלא בשבע ברכות [ואפשר מפני שחיישינן לצאה&quot;כ לפי הגאונים], וכ&quot;כ האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ט אות א&#x27;) וקובץ הלכות (פכ&quot;ג סעי&#x27; י&#x27;) אלא שמוסיף שהחתן עצמו יזמן}"	סימן רצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להתפלל מעריב?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מברך) דהיכא שיש לו ב&#x27; כוסות יכול להתפלל באמצע, אבל היכא דאין לו אלא כוס אחד משמע מב&quot;ח ואליה זוטא דכיון שאינו שותהו עד אחר הבדלה ראוי להבדיל מיד אחר בהמ&quot;ז כדי שלא יתאחר שתיית הכוס מעת שבירך עליו בהמ&quot;ז, אבל מסיים דהעולם נוהגין להתפלל מעריב באמצע, וכן משמע קצת מדה&quot;ח {ואולי מפני שיש ענין להתפלל תחילה ואח&quot;כ יבדיל וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; רצ&quot;ג א&quot;נ ע&quot;י תפילת מעריב באמצע מפסיק בין הכוסות ואינו חבילות חבילות, וכמ&quot;ש בפמ&quot;ג לעיל (סי&#x27; רע&quot;א א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח)}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) כתב דיכול להבדיל מיד או אחר מעריב."	סימן רצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג בזמנינו בסעודת שלישית?	"הרבה נוהגין שלא לברך על הכוס בהמ&quot;ז, ואפי&#x27; אלו שמברכין על הכוס אין נוהגין לשתותו [דאין אנו זהירין לברך בהמ&quot;ז על הכוס אפי&#x27; בזימון כמו שמצינו בימות החול], והרבה נוהגין להשתמש באותו כוס להבדלה, אכן כתב הגר&quot;ז (סעי&#x27; ז&#x27;, קו&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דיבדיל על כוס אחר [משום אין עושין מצות חבילות] ואח&quot;כ ישתה את שתיהם, וגם כתב הגר&quot;ז דעדיף להבדיל מיד ולא יפסיק במעריב כיון שעדיין לא שתה מהכוס של בהמ&quot;ז (וכמ&quot;ש הביה&quot;ל) {ונראה ליישב מנהג העולם קצת, דכיון דנוהגין להתפלל מעריב באמצע ממילא אינו חבילות להבדיל על אותו כוס של בהמ&quot;ז וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג לעיל (סי&#x27; רע&quot;א א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח), ואדרבה יש מעלה בזה דכתב הפמ&quot;ג (שם) דמקיים כיון דאיתעביד מצוה אחת לעביד מצוה אחרינא}"	סימן רצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל באיסור קודם הבדלה?	בין כשאכל בשוגג בין כשאכל במזיד בדיעבד מותר להבדיל אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [דמה שכתב הרמב&quot;ם בין בשוגג בין במזיד לגבי קידוש, ה&quot;ה לגבי הבדלה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו, מ&quot;ב דרשו)] 	סימן רצט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא הבדיל במוצאי שבת, עד מתי מותר לו להבדיל?	"הגאונים ורי&quot;ץ גיאות ס&quot;ל דאינו יכול להבדיל אלא ביום ראשון, אבל קיי&quot;ל כתוס&#x27; דס&quot;ל דיכול להבדיל עד ליל רביעי דג&#x27; ימים ראשונים שייכים לשבת העבר [וביאר הב&quot;י דתלוי בגירסאות בגמ&#x27; שמבדיל והולך כל היום או כל השבת], ולכו&quot;ע אינו יכול לברך על הנר ובשמים אלא במוצאי שבת [דנר נברא במוצ&quot;ש, ובשמים באים להשיב את הנפש הדואגת על יציאת שבת וזה שייך דוקא סמוך ליציאתו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)]"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לזרז לברך הבדלה ביום ראשון?	"לא מיבעיא לפי הגאונים דצריך לזרז להבדיל ביום ראשון דס&quot;ל דאינו יכול לברך אח&quot;כ, אלא אפי&#x27; לתוס&#x27; צריך לזרז להבדיל ביום ראשון משום זריזין מקדימין למצות, וגם מפני איסור אכילה קודם הבדלה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [והרמב&quot;ם משמע דיש ענין מיוחד ביום ראשון (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח) {ומשמע דליכא ענין ביום שני יותר מביום שלישי, וביאר ר&quot;י באק דיום ראשון הוא יום של הבדלה וכמ&quot;ש הגאונים דהיום הולך אחר הלילה ועל כן מבדילין רק ביום א&#x27;}]"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל ביום ראשון קודם שהבדיל?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דתו לא מצי להבדיל [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דהבה&quot;ג ס&quot;ל דבאמת אין שייך להבדיל בין קודש לחול אלא במוצאי שבת אבל אח&quot;כ כבר נסתלק הקודש אבל אם הוא עדיין לא אכל א&quot;כ נשאר עליו הקדושה במה שהוא נמנע מלאכול ושייך להבדיל בין קודש לחול אבל אם הוא אכל כבר תו לא שייך למימר להבדיל בין קודש לחול {ונראה לפרש עפי&quot;ז הענין לאחר הבדלה על הכוס וכמ&quot;ש בסי&#x27; תרפ&quot;א, שתמה בזה בקובץ הלכות (פכ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ט) מהו הענין, ואפשר לפרש דהוא ממשיך קדושת שבת כל זמן שיש עליו איסור אכילה}], אבל קיי&quot;ל כהטור דהשיג עליו וס&quot;ל דאפי&#x27; אם אכל ביום ראשון יכול להבדיל"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוצאי יו&quot;ט?	"הספר לשון חכמים ס&quot;ל דאין לו תשלומין, אבל רע&quot;א מצדד דיש לו תשלומין ליום אחד דהיום הולך אחר הלילה וכסברת הגאונים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [אלא שהקשה על עצמו משיטת הבה&quot;ג דס&quot;ל דאם אכל ביום ראשון תו לא מצי להבדיל, ואי אמרת דכל היום שייך להבדלה יהא מותר להבדיל אפי&#x27; אם אכל {אכן, לפי מש&quot;כ למעלה בביאורו של הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) בדעת הבה&quot;ג לק&quot;מ, דצריך להיות שהקדושה קיים בשעת הבדלה ואם הוא אכל כבר ואינו במוצאי שבת ליכא היכרא כלל להקדושה (ר&quot;י באק)}], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&#x27;) מציין לשע&quot;ת לקמן (סי&#x27; תצ&quot;א) דהביא שיטה דס&quot;ל דיכול להבדיל כל השבוע"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם מתענה ג&#x27; ימים רצופים ממוצאי שבת?"	"כתב התרומת הדשן (ח&quot;א סי&#x27; קנ&quot;ד, ומובא בב&quot;י) ג&#x27; עצות:&lt;br&gt;1) יבדיל מבעוד יום אחר פלג המנחה [וגם יתפלל מעריב קודם, ואפ&quot;ה מותר לאכול אח&quot;כ עד בין השמשות דהוי קבלת יחיד ואינו דומה לתשעה באב ויוה&quot;כ דאם יבדיל מבעוד יום אסור לו לאכול דהוי כקבלה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)]&lt;br&gt;2) יבדיל ליל רביעי כיון שלא היה אפשר להבדיל קודם לכן [ושאר הפוסקים לא מזכירין עצה זה]&lt;br&gt;3) ישמע הבדלה מאחרים [וזהו הדרך המחוורת]"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להבדיל ויתן לאחרים לשתות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) מציין לרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; ער&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;) דס&quot;ל דמי שנדר מן היין יכול לקדש ואחרים ישתו היין, אבל המג&quot;א (שם ס&quot;ק ט&#x27;) חולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל שאינו יכול להוציא אחרים בברכת היין אם הם יודעים לברך הגפן מעצמן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [וביאר המחה&quot;ש (שם) דכיון שהוא מוציא את עצמו ג&quot;כ ליכא חסרון במה שהוא מוציא את הבקיים אלא על כרחך החסרון הוא שאינו מקיים שיטת הגאונים דס&quot;ל דהמקדש צריך לשתות מהיין ולא יכול לצאת ע&quot;י שתייה אחרים, ולפי&quot;ז צ&quot;ל דהמ&quot;ב ס&quot;ל דהלכה זו שייך גם בהבדלה (מ&quot;ב עו&quot;ה)]"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קיבל על עצמו תענית לילה ויום, מה הדין אם התפלל מעריב מבעוד יום?	אינו חל עליו התענית עד הלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל על עצמו להתענות במנחה בשבת?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) רצה לדייק ממג&quot;א דתו לא מצי להבדיל מבעוד יום דאז חל עליו התענית ואינו יכול לשתות הכוס [וס&quot;ל דמיירי דוקא אם קיבל מכבר להתענות ג&#x27; ימים ראשונים], אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה יכול) דאין זה כוונת המג&quot;א אלא בא לאפוקי שיטת העולת שבת [ולא היה לפמ&quot;ג העולת שבת עד שהגיע לסימן שי&quot;ט], ומסיים דאפי&#x27; אם כוונת המג&quot;א הוי כמ&quot;ש הפמ&quot;ג אפ&quot;ה מבואר מא&quot;ר ומאמר מרדכי דאפי&#x27; אם קיבל התענית במנחה יכול להבדיל מבעוד יום"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר שהבדיל מבעוד יום, האם צריך קבלת תענית ממש?	"לא שהרי כבר קיבל תענית לפני זה, אלא ר&quot;ל שיקבל בדעתו להתחיל התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולקבל) [וצ&quot;ע דהרי אסור להתענות בשבת אפי&#x27; שעה אחת וכמ&quot;ש במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רפ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שמתענה ב&#x27; ימים רצופים, וחל יום שלישי 1) בחול 2) ביו&quot;ט?"	"1) אם אינו יכול לשמוע הבדלה מאחרים צריך להמתין עד ליל שלישי להבדיל ואינו יכול להבדיל מפלג המנחה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) 2) השל&quot;ה ס&quot;ל שלא ימתין עד ליל יו&quot;ט דאז יצטרך לברך יקה&quot;ז ויהיה מילתא דתמיה, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דא&quot;א לברך על כוס אחד דדוקא הבדלה מקודש לקודש מותר לעשות על כוס אחד ואין בו משום חבילות חבילות מפני שהוא ענין אחד אבל כאן א&quot;א לומר מקודש לקודש שהוא שקר אלא צריך לומר מקודש לחול ובעל כרחך צריך לברך על ב&#x27; כוסות, בתחילה יקדש ואח&quot;כ יבדיל [ואם אין לו יין יקדש ויבדיל על שכר א&quot;נ ישמע קידוש מאחר ולא יטעום המוציא עד שיבדיל על השכר ואח&quot;כ יברך המוציא ויאכל], אבל תמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולקבל) איך יאמר בין קודש לחול הרי כבר עבר החול, ומסיים בצע&quot;ג, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) סותם כהמג&quot;א שאומר בין קודש לחול."	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם שכח להבדיל במוצאי ר&quot;ה ונזכר בצום גדליה?	"השדי חמד (אס&quot;ד מערכה ה&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ו) ס&quot;ל שיבדיל ויתן הכוס לקטן, אבל רשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ב הע&#x27; י&#x27;) מפקפק קצת דאפשר דחיישינן דאתי למיסרך אבל אינו מכריע (פסק&quot;ת אות 92)"	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מעשה בשנת תשע&quot;ח ששבועות אירע ביום א&#x27; וביום ב&#x27;, ואחד שכח להבדיל במוצאי שבת ונזכר טעותו באמצע יום ב&#x27;, מה יעשה?"	{כפשוטו יש לו לברך הבדלה מיד דהרי הנוסח הוא בין קודש לקודש, אבל מעורר ר&quot;י באק דממ&quot;נ אחד מהימים חול ואפשר דשייך כאן ספיקותו של הביה&quot;ל, ויתכן דעדיף להמתין עד הלילה ויסמוך על ההבדלה דיו&quot;ט, וצ&quot;ע}	סימן רצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המבדיל על יין ורוצה לאכול סעודה מיד, מה הדין 1) אם רוצה לשתות עוד יין באמצע הסעודה 2) אם אינו רוצה לשתות עוד יין?	"1) הטור ס&quot;ל דפוטר היין שבאמצע הסעודה [כל זמן שהוא בחדר (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)] וממילא א&quot;צ לברך ברכה אחרונה על היין של הבדלה וסגי בבהמ&quot;ז, אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דאינו פוטר אלא אם נטל ידיו תחילה אבל כשלא נטל ידיו תחילה צריך לברך עוד ברכה ראשונה על היין שבאמצע הסעודה וממילא צריך לברך ברכה אחרונה על היין של הבדלה דהרי לא מהני ברכתו לפטור היין שבאמצע הסעודה, ולהלכה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) ספק ברכות להקל וא&quot;צ ברכה אחרונה על היין של הבדלה וגם א&quot;צ ברכה ראשונה על היין שבאמצע הסעודה, ומ&quot;מ מבואר בשו&quot;ע לעיל (סי&#x27; קע&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) דעדיף ליטול את ידיו קודם הבדלה או יכוין בהדיא שלא לפטור את היין שבאמצע הסעודה ואז יכול לברך ברכה אחרונה על היין של הבדלה ויברך עוד ברכה ראשונה על היין [אכן, הקשה עליו התוספת שבת דהוא גורם ברכה שא&quot;צ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; י&quot;ג דאינו ראוי לצמצם ברכות, ע&quot;ש] 2) הטור ס&quot;ל דאפי&#x27; להרא&quot;ש צריך לברך ברכה אחרונה על היין של הבדלה ואינו נפטר בבהמ&quot;ז [דלא דמי לקידוש דקידוש בא לצורך הסעודה משא&quot;כ הבדלה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) ס&quot;ל דלפי הרא&quot;ש א&quot;צ לברך עליו [דהרי&quot;ף ס&quot;ל דצריך לברך ברכה אחרונה אחר ב&#x27; כוסות ראשונות בליל הסדר, והקשו עליו הרי פוטר היין שבאמצע הסעודה, ויש מיישבין דמיירי בעני שאינו שותה באמצע הסעודה, והקשה הרא&quot;ש על תירוץ זה דאם צריך ברכה אחרונה על היין שלפני המזון כשאינו שותה עוד יין באמצע הסעודה אז אפי&#x27; כששותה באמצע הסעודה יהא צריך ברכה אחרונה, ש&quot;מ דהרא&quot;ש אינו מחלק בין שותה באמצע הסעודה למי שאינו שותה באמצע הסעודה (מחה&quot;ש)], ולפיכך הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דנכון לברך ברכה אחרונה מיד אבל אם כבר בירך המוציא תו לא יברך ברכה אחרונה אלא יסמוך על בהמ&quot;ז, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) משמע דס&quot;ל כהטור בשם הרא&quot;ש דלעולם צריך לברך ברכה אחרונה אפי&#x27; אם כבר בירך בהמ&quot;ז, והא דהקשה הרא&quot;ש בד&#x27; כוסות תי&#x27; הערוה&quot;ש דד&#x27; כוסות דומיא דקידוש ואינו ראיה לכוס של הבדלה דאינו שייך להסעודה כלל, והכריע הקובץ הלכות (פכ&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;א) דאפי&#x27; אם בירך המוציא יכול לברך ברכה אחרונה על היין אבל אחר בהמ&quot;ז תו לא יברך ברכה אחרונה על היין"	סימן רצט סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבדיל באמצע הסעודה?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דאפשר דבהמ&quot;ז פוטרתו וא&quot;צ לברך ברכה אחרונה לכו&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה יש)	סימן רצט סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקט הטור הציור שהיה לו כוס אחד וסבר שיביאו לו עוד כוס ובסוף לא הביאו?	"דאם ידע שלא יהיה לו עוד כוס מבואר לעיל (סי&#x27; רצ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) דצריך לאכול תחילה ויברך בהמ&quot;ז על הכוס [אפי&#x27; מי שאינו רגיל לברך על הכוס], ועוד אפי&#x27; אם הבדיל על הכוס עדיף לברך מיד ברכה אחרונה ולא יסמוך על בהמ&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן רצט סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לשתות עוד יין אחר שהבדיל אבל לא בתוך הסעודה?	נראה פשוט לר&quot;י באק דהבפה&quot;ג של הבדלה מהני ליין אח&quot;כ, וכל הנדון כאן הוא רק מפני שהוא באמצע הסעודה {ויש להביא קצת ראיה לזה דאנו שותין מכוס של הבדלה אע&quot;פ שיש בו יותר ממלא לוגמיו, וש&quot;מ שכל היין נפטר בבפה&quot;ג של הבדלה, ולפי&quot;ז יש עצה בחוה&quot;מ סוכות בהבדלה שיכול לשתות עוד יין לשמחת יו&quot;ט מיד אחר הבדלה ואח&quot;כ יברך ברכה אחרונה ואח&quot;כ יטול את ידיו לסעודה}	סימן רצט סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסות הלחם בשעת הבדלה?	"כתב המהר&quot;ם מרוטנבורק דצריך לכסות הלחם מפני שהוא מוקדם בקרא, וביאר הב&quot;י דהיינו דוקא כשהוא רוצה לסעוד מיד אבל אם אינו רוצה לסעוד מיד א&quot;צ לכסותו מפני שאינו יכול להבדיל על הפת [ואע&quot;פ שאסור לאכול קודם הבדלה מ&quot;מ יש בזיון להקדים דבר אחר לפת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)] {ומכאן משמע דבקידוש צריך לכסות כל דבר שיכול לקדש עליו, ואפי&#x27; דבר שאינו יכול לקדש עליו צריך לכסות אם הוא יכול לאוכלה, לכן נראה דאם חביב לו אורז צריך לכסותו אע&quot;פ שאינו ראוי לקדש עליו, וה&quot;ה שצריך לכסות מיני מזונות שאין בהם תוריתא דנהמא, אבל אם הם מונחים בקערה של אדם אחר אז אינם שייכים לו כלל וא&quot;צ לכסותם כיון שאינו יכול לקדש עליהם}"	סימן רצט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה קודם הבדלה?	"מדאורייתא מותר לעשות מלאכה משהחשיך, אבל תקנו חז&quot;ל שאסור לעשות מלאכה [אפי&#x27; מלאכות דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)] עד שיבדיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג). ומשמע מרבינו ירוחם דלא גזרו אלא על מלאכה גמורה כגון אריגה וכתיבה אבל לא גזרו על הדלקת נר או הוצאה מרשות לרשות [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) דס&quot;ל דסגי בברוך המבדיל בלא שם ומלכות וא&quot;כ הוא הכירא בעלמא, ורק למלאכה גמורה דניכר בו העבודה בעי הכירא ולא במה ששם מלאכה עליו], אבל השיג עליו הב&quot;י מגמ&#x27; דחוטב עצים, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דרבינו ירוחם קאי בשיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאפי&#x27; אם הבדיל בתפילה אסור במלאכה, ועל זה כתב דרק אסור במלאכה גמורה {וק&quot;ק דהב&quot;י הביא שרבינו ירוחם גופה ס&quot;ל כרש&quot;י דמהני הבדלה בתפילה}. ולהלכה, אע&quot;פ שהט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) מיישב הפשטות דרבינו ירוחם דחטיבת עצים הוי מלאכה שיש בו טורח ומש&quot;ה אסור קודם הבדלה, ומ&quot;מ פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א) שאין להקל לעשות שום מלאכה קודם שהבדיל בתפילה או שאמר ברוך המבדיל [והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקנ&quot;ו) הביא השל&quot;ה (מס&#x27; תענית פרק נר מצוה אות ט&#x27;) דמזהיר על איסור בישול קודם אמירת ברוך המבדיל, ומדייק המ&quot;ב עו&quot;ה (שם) דהשל&quot;ה ס&quot;ל כרבינו ירוחם דדוקא מלאכה גמורה אסורה אפי&#x27; קודם אמירת ברוך המבדיל]"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר במלאכה 1) כשהבדיל בתפילה 2) כשאמר ברוך המבדיל וכו&#x27;?"	"1) רב עמרם גאון ורש&quot;י והגאונים והגהות מיימוניות ורבינו ירוחם ס&quot;ל דמותר במלאכה אחר הבדלה בתפילה, אבל הרא&quot;ש והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאינו מותר (טור, ב&quot;י), ופסק הב&quot;י דאע&quot;פ שראוי להחמיר כהרא&quot;ש והרמב&quot;ם מ&quot;מ סוגיין דעלמא דלא כוותייהו וכיון שהוא מדרבנן שפיר דמי למינקט לקולא 2) איתא בגמ&#x27; (שבת ק&quot;נ ע&quot;ב) דמותר במלאכה אחר שאמר ברוך המבדיל וכו&#x27; אלא שנחלקו הראשונים אם צריך ברוך המבדיל בשם ומלכות או לא, רש&quot;י ס&quot;ל דסגי בלא שם ומלכות דהוי היכרא בעלמא ללוות את המלך, אבל הרא&quot;ש ובה&quot;ג והרי&quot;ף ס&quot;ל דצריך שם ומלכות (טור, ב&quot;י). וה&quot;נ פסק הב&quot;י כרש&quot;י כיון שהוא מדרבנן [ור&quot;י באק רצה לפרש דב&#x27; מחלוקות אלו תלויין בהדדי, דלמ&quot;ד דל&quot;צ שם ומלכות ס&quot;ל דיוצא בהבדלה בתפילה ולמ&quot;ד דצריך שם ומלכות ס&quot;ל דאינו יוצא בתפילה, אבל מב&quot;י אינו משמע דתלויין בהדדי]"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח של המבדיל?	"השו&quot;ע כתב שיאמר המבדיל בין הקודש ובין החול, והלבוש הוסיף תיבת &quot;ברוך&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [וחידש הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א נפק&quot;מ יהיה בבית הכסא, שמותר לומר המבדיל בלא ברוך (קובץ הלכות פכ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ג)]"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול אחר שאמר ברוך המבדיל?	"אסור עד שיבדיל בתפילה ובכוס (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) [ואם שכח הבדלה בתפילה מבואר לעיל (סי&#x27; רצ&quot;ד) דדי בהבדלה על הכוס (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו)] {ומשמע מכאן דאם הבדיל על הכוס אסור לאכול עד שיתפלל ג&quot;כ, וצ&quot;ע מביה&quot;ל לעיל (סעי&#x27; א&#x27;, ד&quot;ה צריך להפסיק) דמבואר דסגי בהבדלה על הכוס לחוד, וגם צ&quot;ע דמבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רצ&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) דאפשר להבדיל על הכוס ולהתפלל אח&quot;כ, ומשמע ששותה הכוס תחילה, ותי&#x27; שו&quot;ת ציץ אליעזר (חט&quot;ז סי&#x27; י&quot;ז) שכוונת המ&quot;ב הוא שצריך להבדיל ג&quot;כ בתפילה, אבל אין כוונתו שאסור באכילה עד שיבדיל בתפילה, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; ס&quot;ג) דרצה לפרש דאפי&#x27; אם הבדיל בתפילה אסור באכילה עד שיבדיל על הכוס [אבל משעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ו) אינו משמע כן]}"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה ביו&quot;ט שחל במוצאי שבת?	"יאמר ברוך המבדיל בין קודש לקודש [דלא כא&quot;ר בשם פסקי תוספות (שמובא בשע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;א) [ואין זה פסקי תוספות בפנינו אלא הוא ספר פסקי תוספת מנהגים שאינו בידינו (מ&quot;ב עו&quot;ה, משנת שעה&quot;צ אות כ&quot;ג)] דס&quot;ל דצריך לומר כל הנוסח של הקידוש (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז)], ופשוט דה&quot;נ אסור לאכול עד שיקדש כדין (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) [ואם אשה שכחה לומר הכי עד שבירכה להדליק נר של יו&quot;ט קודם שהדליקה הנרות, תאמר מיד המבדיל בין קודש לקודש (קובץ הלכות פכ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ד)], ובדיעבד אם טעה ואמר המבדיל בין קודש לחול לא יצא (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; קי&quot;ח) אבל א&quot;צ לחזור על ברכת בורא פרי הגפן."	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהגו נשים?	מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז, ע&quot;פ מחה&quot;ש) דנשים היו נוהגות להתפלל מעריב בכל לילה חוץ ממוצאי שבת דכשקיבלו עליהם חובה לא קיבלו על עצמן למוצאי שבת {וצ&quot;ב למה}, ולפיכך צריכות לומר ברוך המבדיל קודם שעושין מלאכה	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה שיש בו טורח קודם שהבדיל על הכוס?	"לפי ביאורו של המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) בדעת רבינו ירוחם נמצא שאסור לעשות מלאכה שיש בו טורח אפי&#x27; אחר שהתפלל, וכ&quot;כ הדה&quot;ח, אבל לדינא משמע משעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) דא&quot;צ להחמיר בזה {ונראה דאם אמר ברוך המבדיל וכו&#x27; בודאי א&quot;צ להחמיר בזה דאין חילוק בין מלאכה שיש בו טורח למלאכה שאין בו טורח כלפי ברוך המבדיל}"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה קודם סדר הקדושה?	"הדרכ&quot;מ (סי&#x27; רצ&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מאו&quot;ז שלא יעשה מלאכה עד סדר קדושה, אבל חזן הכנסת יכול להדליק נר אחר שהבדיל בתפילה קודם סדר קדושה [או אחר שאמר ברוך המבדיל משום כבוד הציבור שיושבין בחושך, וה&quot;ה שמותר לטלטל מוקצה קודם סדר קדושה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)], והביא מזוהר (בראשית) שלא להדליק שום נר עד אחר הבדלה על הכוס, אבל כתב הדרכ&quot;מ דאין נוהגין כן [ובאמת הוא דבר תמוה דהרי צריך להדליק נר בעבור הבדלה, ופי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) דר&quot;ל עד הבדלה ולא עד בכלל], והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא מזוהר (במדבר) ג&quot;כ שלא ידליק עד אחר סדר קדושה"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי היו נוהגין להדליק נרות?	"הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) שהוא סתירה ברמ&quot;א, דהרמ&quot;א כאן כתב דנוהגין להדליק מיד אחר ברכו, ובדרכ&quot;מ (ס&quot;ס רצ&quot;ד) כתב דנוהגין להדליק אחר שהבדיל בתפילה, ותי&#x27; דהכא מיירי בנשים שלא היו מתפללין מעריב במוצאי שבת [ועל זה פקפקו הרבה על מנהגם] והדרכ&quot;מ מיירי באנשים"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה ביו&quot;ט שני קודם קידוש?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ד) דאם רק איסור הכנה מותר משעת ברכו אף אם לא התפלל, אבל במלאכה ממש משמע דאסור (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) {ויש לפרש דאע&quot;פ שלא תקנו הבדלה ביו&quot;ט שני מפני זלזול יו&quot;ט מ&quot;מ צריך לעשות קידוש או יתפלל מעריב כדי להתיר מלאכה ביו&quot;ט שני, ועל זה אמרינן דלגבי הכנה בעלמא סגי בחשיכה לחוד {ואפשר דה&quot;ה בכל מוצאי שבת דמותר לעשות הכנה משחשיכה אפי&#x27; קודם ברוך המבדיל}, אבל מלאכה גמורה אינו מותר אלא בקידוש או אחר תפילה, והא דנשים נוהגות להדליק נרות משחשיכה פי&#x27; השבט הלוי (מובא במ&quot;ב דרשו) דהם סומכים על הציבור שאצלם שמתפללין מעריב} "	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לקפל טליתו?	"כתב המג&quot;א (סי&#x27; ש&#x27;) שהמהרי&quot;ל נהג לקפלו במוצאי שבת כדי להתעסק במצוה מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) [והיא סגולה לאשתו שתאריך ימיה (פסק&quot;ת אות י&quot;ט)]"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לאנשים 2) לנשים, לעשות מלאכה בכלל במוצאי שבת?	"1) איתא בגמ&#x27; בפסחים (נ&#x27; ע&quot;ב) דאינו רואה בו סימן ברכה, וביאר הטור דהיינו אם עושה מלאכה קודם הבדלה 2) איתא בירושלמי פסחים (פ&quot;ד ה&quot;א) דיש מנהג שנשים לא יעשו מלאכה קודם שסיימו הציבור את תפילתן אבל אח&quot;כ ליכא מנהג שלא לעשות מלאכה (טור, וכן נקט הערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב), אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא מהאבודרהם דאע&quot;פ דאיתא בירושלמי דאינו מנהג מ&quot;מ נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל מוצאי שבת {ואפשר משום דר&#x27; חיננא בירושלמי חולק על הסתמא דירושלמי וס&quot;ל דכל הדברים הוי מנהג}"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר הפסוקים שמזכירין בו אליהו הנביא?	"הטור הביא מנהג לומר כל הפסוקים שמזכירין בו אליהו הנביא מפני שהוא טוב לשכחה ויהיו דרכיו מצליחין בכל השבוע [ובמוצאי יו&quot;ט אין מזכירין פסוקין אלו (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ד)], והבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא לומר ק&quot;ל פעמים אליהו הנביא קודם הבדלה [דהוא גימ&#x27; אליהו הנביא עם הכולל י&#x27; אותיות, ומבואר בסידור האר&quot;י דזהו הסדר: אליהו התשבי ל&quot;פ, אליהו הגלעדי ל&quot;פ, אליהו הנביא ל&quot;פ, אליהו התשבי יב&quot;פ, אליהו הגלעדי יב&quot;פ, אליהו הנביא טז&quot;פ], וגם הביא מח&#x27; בדעת האריז&quot;ל אם טוב לומר הפסוקים, אבל בודאי אם הוא הולך בדרך טוב לומר פרשת וישלח"	סימן רצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לדלות מים במוצאי שבת?	"הב&quot;י הביא מכל בו שבמוצאי שבת בארה של מרים מחזרת על כל הבארות ומעיינות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפי&#x27; כל גופה מוכה שחין מיד נרפא, והביא מעשה באחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצ&quot;ש לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמנה בארה של מים ומלאה כדה מאותן מים וכשבאה אצל בעלה כעס עליה ונשבר הכד ונפלו טיפי מים על בשרו ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין, ועל זה אמרו חז&quot;ל (קידושין מ&#x27; ע&quot;א) רגזן לא עלתה בידו אלא רגזתנותו, ומ&quot;מ מסיים הרמ&quot;א דלא ראיתי למנהג זה"	סימן רצט סעיף י		
